זאת איטיות שלא הפריע לי, לא הייתי עסוק בשאלה מה הולך להיות, או נו כבר יותר, מהר.

קצת פטישיסטי, פטיש של יפנים. הכל מאוד מסודר, טקסי.

הסרט מעורר משהו קדוש במעבר למוות. והשפעת המעבר על אלה שחיים.

מומלץ, אבל לא חובה.

משפט שזכה להסברים ופירושים רבים. הפירוש המקובל הוא שאהבת את רעך כמו שאתה אוהב את עצמך.

אתמול המשפט הגיע אלי  וחשבתי על כך שבעצם אם לוקחים את הפשט הרי זוהי בעיה: רוב בני האדם לא אוהבים את עצמם מי יודע מה.

כשחשבתי על כך הופיעה בתוכי משמעות אחרת של המשפט הזה:

אולי המשפט יכול להיות "ואהבת לרעך כמוך אלוהים"

דהיינו ואהבת את רעך כמו שאלוהים אוהב את רעך – כלומר ואהבת את רעך כמו שאלוהים אוהב את את האנשים.

ואז זוהי מדרגה אחרת, למען האמת  מדרגה דיי נפלאה…

הוא ידע לנגן.
המוסיקה הייתה מופלאה.

הרחוב שביום יום שלו הומה, ורועש. היה בשעות הערב קסום ומלא מוסיקה.

היה נדמה לי שהוא מנגן בשביל הכיף שלו, ולא בשביל הכסף שהוא קיבל מהעוברים והשבים.

שמתי לו בכובע שקל ומשהו, ואמרתי לו תודה עם הראש.

עמדתי קשוב וערני במרחק.

נדמה לי שיכולתי לראות איך חלק מהעוברים והשווים משתנים בזכות מוסיקת החליל הקסומה שמילאה את החלל הפתוח הזה.

אחרי כמה דקות החלילן הבחין בי, ושינה את המוסיקה שלו למוסיקה יותר וירטואוזית, יותר מהירה. זה היה יפה, אבל.. לא כמו קודם.

חשבתי לעצמי: הוא נתן משהו כל כך יפה לעולם, ואולי אפילו בלי לדעת. והנה, עכשיו הוא מנסה לתת משהו (את המוסיקה הוירטואוזית) ובעצם מתקבל משהו פחות משמעותי – עבורי.

לא תמיד אני יודע מה אני נותן לעולם. לא תמיד מה שנדמה לי שאני נותן אני באמת נותן.

ואולי רק להיות נותן מספיק לעולם.

גם במקרה זה לא קראתי את הספר, שאני משער שהוא צריך להיות מדהים.

סרט טוב, נהניתי. הולך בקצב לא מהיר מידי, ולא איטי מידי. במיוחד בשבילי.

יש הרבה מה לכתוב על הסרט הזה.

רציתי לכתוב על שני האחים. שכל אחד מהם התגלגל לדרך אחרת. מה ההבדל ביניהם? האם משהו שנולדים איתו? האם זה פשוט התלגלות אחרת?

נדמה שאני לא מיטיב לנסח את זה כרגע. אנסה שוב:

מה גרם להתפתחות הכל כך שונה בין האחים?

האם נסיבות? גנטיקה? בחירה?

לא קראתי את הספר, שאני משער שהוא עשיר הרבה יותר, ואני מתייחס רק לסרט.

אירוע שקרה לגיבור הסרט, אירוע מלהיב, מיוחד של קיץ. אירוע שמשנה את חייו למשך שנים רבות.

כמובן שזהו סרט, לא מציאות. אבל מעניין אותי כיצד אירוע שארע פעם, משפיע בצורה משמעותית כל כך  על החיים.

אירוע זה  השפיע עליו, על ביתו, על אשתו, על הקשר שלו עם נשים, על הקשר שלו עם העולם וכד'.

כמובן ששהשפעה מתרחבת. למשל: (הכל כמובן בשולי הסרט): השפעה על חייה של ביתו- כיצד הסגירות שלו בעצם משפיע על חייה, רצונה להתרחק מההורים וכד'.

חוויה של אהבה גדולה מאוד שמגיעה מאלוהים אלי. אלוהים אוהב אותי, אותי אישית.

ועם זאת חוויה מאוד כללית, ולא אישית.

זה היה מעין אור שירד עלי, מעין אהבה אישית ופרטית, ועם זאת כללית ולא אישית.

החוויה היתה מלווה בהרבה מאוד ביטחון.

לאורך השנים דיברתי רק מעט על החוויה הזאת. עכשיו אני חושב שאולי כדאי לי לכתוב עליה.

לפני מספר שבועות נזכרתי בחוויה הזאת. לא חוויתי אותה, אבל נזכרתי בחוויה הזאת. בחום האהבה הגדול שהיה בתוכי, שנכנס לתוכי.

אני מרגיש שכדאי לי להיזכר בה לאורך היום יום שלי. פשוט להיזכר בה. זוהי מתנה נפלאה, שעכשיו כדאי להיזכר בה ולהשתמש בה.

מתנה שקיבלתי לפני שנים ועכשיושכדאי "להשתמש בה", "לפתוח את המתנה פעם נוספת".

ברמה המעשית פשוט להיזכר בה, להיזכר בחוויה, בכוח שלה. במה שחוויתי.

כמעין תרגול יומי? אולי.

יש הרבה הפחדה עם המצב הכלכלי. מה יהיה, איך יהיה

זה לא קל לעשות את הטוב ביותר בלי לחשוב מה יהיה, בלי לדאוג (אני טוב בלדאוג)

אני מרגיש שזהו תרגול. להיות עכשיו, לעשות את הטוב ביותר עכשיו. פשוט להיות עכשיו

אני אוהב את דגש העכשיו

כלומר לעשות את הכי טוב בחיים שלי כפי שהם.

לא לשנות את החיים שלי, לא להוסיף כמעט דברים, לא להוריד כמעט דברים, אלא פשוט לעשות את הדברים כפי שהם. הכי טוב שאני יכול עבורי.

אני מאוד רוצה לזכור את זה.

- תודה על המחשבות החדשות שבאות אלי

- תודה שהחלטתי לכתוב את הבלוג הזה